המגדל האפל: על התמימים והרשעים של מגדל בבל (חלק ב׳)

תקציר:

בפוסט הקודם ראינו איך גילתה משפחת יקטן טכנולוגיית נשק אולטימטיבית, שמאפשרת לממציאים שלה להשתלט על כל הסביבה (המגדל האפל: על התמימים והרשעים של מגדל בבל (חלק א׳)). אבל משפחת יקטן רק רצו לחזור הביתה בשלום, ולהישאר ביחד.

פירוט:

אז למה סיכל אלוקים את מגדל בבל?

משפחת יקטן המסורה והמשפחתית מבקעה בארץ שנער, שכל רצונה לפי הפשט היה להישאר יחד[viii], כנראה לא הייתה מנסה להשתלט על העולם. אבל אלוקים גרס את מה שאגף המודיעין הישראלי הפנים בגלל מלחמת יום-כיפור: יכולות חשובות לא פחות מכוונות כשמתכוננים לעתיד. והעתיד אכן נראה אפל – ״החורף מתקרב״:

״נִמְרֹד… הֵחֵל, לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ. הוּא-הָיָה גִבֹּר-צַיִד, לִפְנֵי יְהוָה. עַל-כֵּן, יֵאָמַר, כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד, לִפְנֵי יְהוָה. וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל, וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה, בְּאֶרֶץ, שִׁנְעָר". מי שמשתלט על ארץ שנער, הוא נמרוד.
ציינו קודם כי מבחינת חז"ל היה נמרוד נבל. רש"י מחדד את זה כשהוא מחבר בין ביטוי ההתרסה "לפני ה'" שנכתב בחטאי דור המבול, ל"לפני ה'" של נמרוד. זאת הסיבה שחז"ל מתייחסים לנמרוד כרודן הראשון.

ההתרסה, ההחצנה של מחשבות שליליות – למשל בדיבור – היא מבחינת חז"ל הסרת מחסום גדול מאוד מדרכו של המעשה[ix]. הפסיכולוג הסובייטי לב ויגוצקי[x] טען שאפילו דיבור של אדם לעצמו, אינו רק מנגנון מכני – הוא הפעולה החברתית האולטימטיבית. "ביטוי מילולי של מחשבות מעניק להן צורה מוחשית יותר, והופכת אותן לקלות יותר לשימוש".

מכאן, שלדעת התנ"ך, צריך להתייחס ברצינות רבה להצהרות מילוליות או מעשיות. גם לפי ההיגיון, מרגע שיריב חצה את המחסום בין מחשבה להצהרה, הוא גם הפריח "בלון ניסוי" וחצה מחסום ראשוני של פחד מתגובה.

ואם נשק שובר שוויון נמצא בידיים של נמרוד – זה כבר אולי סיפור אחר.

סיכול מגדל בבל בפרשנות היכולות, מעורר אסוציאציה לאירוע מודרני יותר, הפצצת הכור הסורי בדיר-א-זור ב-2007. סביר להניח כי מי שעשה זאת חשש והתלבט רבות לפני כן (הוא גם לא ידע שתוך זמן קצר ישלטו באזור דאע"ש), כי בני-אדם, בניגוד לאלוקים, יכולים לשלם מחיר על תרופה שמנסה להקדים את המכה.

אך האם סופו של הרוע בהכרח לרדוף אחרינו?

Case study של זה מצוי קדימה, בפרשת לך-לך.

מייד עם ההידרדרות של המין האנושי במגדל בבל למרות חוקי בני-נוח, וכפתרון עתידי לכך, מתחיל אלוקים את שיתוף הפעולה עם אברהם[xi] (שבשלב הזה עוד קרוי אברם). לפי המדרש אברהם לא שומר את התובנות המונותיאיסטיות שלו לעצמו, והשליט המקומי – שוב נמרוד – משליך את אברהם לכבשן.

אברהם נחלץ, אבל הרן אחיו כן נספה בכבשן. המשפחה מסתלקת לחרן, אברהם צובר נפשות (עבדים, חסידים, או שניהם יחד), ומתבקש, שלא כמעשי קין ומשפחת יקטן, לעזוב את בסיס האם המשפחתי "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך".

הוא עובר לכנען עם אחיינו לוט, אך גם הדבוקה הזאת מתפרקת (בסכסוך) ולוט מתיישב בסדום. אחרי תקופת שלווה – העולם מתהפך. צבאות זרים שמקורם – כמו דאע"ש – בעיראק של היום, יוצאים למסע של שוד רכוש ושביית עבדים, ומגיעים לכנען. "אמרפל מלך שנער, אריוך מלך אלסר, כדרלעומר מלך עילם ותעל מלך גויים… עשו מלחמה את ברע מלך סדום… ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברהם".

ומי הוא אותו אמרפל מלך שנער החדש? מי הוא כנראה מחלוצי מסעות השוד המלכותי שעשה את כל הדרך מעיראק, במסע שוד לאורך הסהר הפורה צפון מערבה ודרום מזרחה, עד לפתחו של אברהם?
כנראה ששוב – נמרוד.
לפי משכי החיים הממוצעים מפרשת בראשית, זה עדיין נמרוד. פרשנים שונים גם מסבירים את הקשר בין אמרפל לנמרוד מבחינה לשונית.[xii]

הרוע אכן התפשט והתממש, ואברהם לא יכול לברוח. הוא חייב לצאת מול נמרוד, אבל בתנאים צבאיים קצת יותר הוגנים, וכשאין בידי נמרוד נשק שובר שוויון – אברהם מצליח לנצח.

שתי תובנות לסיכום.

התנ"ך מקנה חשיבות רבה לקשר המשפחתי. לשמור על קשרים (למשל בחיתון יצחק ורבקה, יעקב רחל ולאה) – רצוי, להעביר תורה בין הדורות – חובה. אבל סיפורי קין, יקטן ואברהם מעידים שיש אולי אפשרות לקיצוניות בהתכנסות גם באינטראקציה הזאת.

ומבחן היכולות, מסתבר, מכריע לא פחות ממבחן הכוונות.

מהאלגוריה הזאת, המסקנה היא שכשמתקרבים לעמדה פאטאלית של חולשה, ניהול הסיכונים צריך להיות מאוד פרואקטיבי.

בכל מקרה, אלוקים מאמין ביכולותיו של אברהם ומשפחתו להגיע להשפיע על החברה, ולהחדיר את קונספט המוסר באופן שלפחות ימנע מהאנושות להחריב את עצמה.

אבל בהיבט של פסיכולוגיה חברתית, האם צדיקים מעטים יכולים להשפיע על רשעים רבים? ובאיזה תנאים? עם השאלה הזאת מתמודדים אברהם והאל בפרשת וירא.

בפוסט הבא נחקור את זה, ובנוסף ניתן יהיה לראות התכנים האלה ורבים נוספים בצורה ויזואלית ומרשימה יותר, בסדרת ההרצאות שלי שתיפתח ב-21.10 בירושלים: ״כששרלוק הולמס פגש את התנ״ך״.

ניתן להירשם בקישור או בטלפון 02-5652011, והנה על קצה המזלג תכנים נוספים שיוצגו שם:

IMG_0008

 

 

מקורות:

[viii] http://tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/mgdl_bvl_pjt.html

[ix] "כל אמוציה, כל תחושה, רעיון והרהור, מתבהרים לאדם ונתפסים על ידו לאחר שהצליח לבטאם במשפטים בעלי מבנה הגיוני ודקדוקי. כל כמה שאדם מתהלך ברעיונות סתומים, ויהיו שגיאים ושגיבים כאשר יהיו, כל זמן שלא הוציאם מן הנסתר אל הנגלה – הם אחרים, שונים ונעלמים" – הרב דוב סולובייצ'יק, על התשובה, מתוך http://www.kipa.co.il / יהדות/פרשת-השבוע/פרשת-כי-תבוא/על-הדיבור

[x] https://alaxon.co.il/article/התשמע-קולי

[xi] רש"ר, יד, א, בהתאמה לסדר השנים בפשט.

[xii] המלבי"ם טוען אמרפל זה נמרוד, מכיוון שלאחר שנמרוד כבש את אשור ("שנער… מן הארץ ההיא יצא אשור") כנה שמו אמרפל שמלכי אשור נקראים בשם פול. אמרפל הוא נמרוד גם לפי רש"י, "שאמר לאברהם פול לתוך כבשן האש".

© כל הזכויות שמורות לד"ר מתן נויירמן

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: