המגדל האפל: על התמימים והרשעים של מגדל בבל (חלק א׳)

תקציר:

האם בוני מגדל בבל באמת רצו להילחם באלוקים?

פירוט:

גם בסביבת החיים המתקדמת שלנו, לפעמים אנחנו נתקלים בסיכונים. לפעמים אפילו משמעותיים מאוד. לדוגמא, הבוס מתחיל להיות מאוד לא מרוצה מאיתנו – סיכון פיטורים.

מאחורי הפרשיות של מגדל בבל והגירת אברהם לכנען, מסתתר לדעתי סיפור גדול על ניהול סיכונים. אני רוצה לחקור אותו ביחד איתכם, ולהתחיל מבחינה מחודשת של המניעים של אלוקים: האם אלוקים באמת סיכל את בניית מגדל בבל בגלל רוע שהיה בתוך פרויקט?

אמנם אלוקים בעצמו אומר על בוני המגדל: "עַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם"[iii]. אבל מכיוון שבוני הפרויקט לעולם לא הכריזו על כוונה עוינת כלפי אלוקים, ואלוקים לא צריך לחשוש לשלומו, יש בפירוש הקלאסי על רצון הבונים להילחם באלוקים איזשהי קפיצונת ביחס לפשט. אז אם כאן המטרה אולי להעביר מסר עמוק אחר [iv], מנסים פרשני הפשט להשלים את עילת הסיכול בהיגיון ישר. למשל בפרקי דרבי אליעזר[i] נטען שבבניית מגדל בבל, הפרויקט הפך לכל-כך משמעותי, עד שהחלו לזלזל בחיי פועלים שאבדו בבנייתו. החשש של אלוקים היה מפני אובדן מוחלט של ערך חיי אדם בחברה.

ר' שמשון רפאל הירש (הרש"ר) מגרמניה הוסיף ב-1878 הרחבה שמתארת את המגדל כפרויקט לאומי תחת מנהיגות כריזמטית, וממש כאילו חוזה את הנאציזם: "[מנהיג] לא יצליח בכך אם לא ידע לשלהב אותם למטרותיו, אם לא ישכיל לזהות את תהילת עצמו עם תהילת ההמונים המתמסרים למענו… לא בתענוגות, אלא בסרט בדש המעיל יפתו ההמונים להתמסר למנהיגם. רדיפת הכבוד… שרפה באדישות את הכל…".

פרשנים אחרים [ii] עוסקים בכוונותיהם של הבונים לא להתפשט הארץ, בניגוד לכוונת אלוקים שביקש במפורש למלא את הארץ.

האם ניתן לחפש בפסוקים הסבר נוסף, שנותן דגש דווקא ליכולת הבלתי המוגבלת ממנה מוטרד אלוקים: "עַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם"[iii]?

כמו בכל חקירה – נתחיל מהתחלה.

אמנם חז"ל מייחסים את הנהגת בניית המגדל לנמרוד, שנחשב כנבל של התקופה[v], אבל מסדר פשט הפסוקים, ניתן להסיק על הבונים עצמם. ואלו, הם בסה"כ אנשי משפחה אחת – משפחת יקטן. "וְיָקְטָן יָלַד, אֶת-אַלְמוֹדָד וְאֶת-שָׁלֶף, וְאֶת-…ואת… כָּל-אֵלֶּה, בְּנֵי יָקְטָן. וַיְהִי מוֹשָׁבָם… הַר הַקֶּדֶם… וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם". משפחת יקטן נסעה לשנער "וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם". והם רצו, כמו שקין רצה, בסה"כ להישאר ביחד – "פן נפוץ".

לאחר מכן הם השתמשו בתהליך טכנולוגי שלא הוזכר קודם "וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר". בתנ"ך, בו כל מילה חשובה, פרוט כזה של תהליך טכנולוגי מושך מאוד תשומת לב. ואכן, גם התוצר שלו הוא משהו שכמכלול לא תועד עד כה: עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם.

כדי להבין איך נראה המכלול הזה במציאות, ניעזר רגע במגדל אחר: המגדל ביריחו.

המגדל של יריחו הוא שריד ארכיאולוגי מהתרופה הניאוליתית, אותו גילתה במאה שעברה הארכיאולוגית קתלין קניון. כיום הוא נחקר ע"י הארכיאולוג רן ברקאי. המגדל הזה מתוארך לסביבות 9000 לפנה"ס (כידוע יש שיטות רבות ליישב בין התיארוך הארכיאולוגי לזה של התורה[vi]) וגובהו כשלוש קומות. לא מדובר במשהו מרשים במונחינו, אבל בנוף היישובים החקלאיים של תקופתו, זהו ממצא ייחודי. מבין המבנים הידועים היום, הוא היה המבנה הגבוה בעולם אלפי שנים, ונבנה כחלק פנימי לחומה בגובה שתי קומות. כפי ששיערו הרש"ר ור' אליעזר, בנייתו הייתה כרוכה במאמצים אדירים ועבודה כבירה, כזו שכמעט לא בוצעה קודם לכן על ידי בני אנוש[vii].
לבני יקטן, היה אולי המגדל רק מונולית גבוה שיזכיר להם מאיפה באו, היכן שלא יהיו. אבל מגדל, ובמיוחד אם הוא בא (כבדרך-כלל) עם חומה, גם מקנה עמדה הגנתית שאין כמוה ב"עולם החושות" של התקופה הניאוליתית. ממוקד מוגן כזה ששולט על הסביבה בתצפית ובאש, ניתן לשגר מתקפה על כל אחד, ואף אחד לא יוכל להגיב.

כלומר החמר שהיה לחומר דביק, והלבנה שהייתה לאבן קשה, היו המצאה טכנולוגית שוברת שוויון, שיצרה נשק שובר שוויון.

התפתחות טכנולוגית טוטאלית כזו חוזרת לפעמים בדברי ימי האנושות.

לצורך המחשה, כזה היה המצב בעולם לפני כשבעים שנה, במהלך 5 שנים בהם הייתה ארה"ב – שלא ניצלה את המקדמה מול הגוש המזרחי – הגורם היחידי בעל נשק גרעיני.

אם נחבר את כל הנתונים האלה, נסיק שמשפחת יקטן המסורה והמשפחתית מבקעה בארץ שנער, שכל רצונה לפי הפשט היה להישאר יחד[viii], יצרה בטעות את הנשק האולטימטיבי – אבל לא כנגד אלוקים, ובלא שום כוונה להשתלט על העולם.

אז מה כל כך הטריד את אלוקים?

על כך בפוסט הבא.

בנוסף, נציג את החקירות התנ״כיות בצורה ויזואלית ומרשימה יותר בסדרת הרצאות שתיפתח ב-21.10 בירושלים.

הנה קישור להרשמה  לסדרת ההרצאות הזו, ועל קצה המזלג על התכנים הנוספים:

IMG_0008

ניתן להירשם גם בטלפון 02-5652011

מקורות:

http://mikranet.cet.ac.il/mikradidact/pages/printitem.asp?item=20678

[ii] רשב"ם, רד"ק וראב"ע מתייחסים לכך שהכוונה לבנות מגורים המוניים, או מונולית בולט, הייתה כדי לשמר אצל הדורות הבאים ריכוז וזיקה למקורם ("נעשה לנו שם") " פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ" וכוונה זו נגדה בפירוש את הכוונה המקורית של האל "מִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ" ומכאן סיכול הפרויקט. אך גם הסבר זה מתעלם מההצהרה האלוקית על היכולות הבלתי-מוגבלות, שהיא היא המטרידה אותו.

[iii] http://tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/mgdl_bvl.html

[iv]מי שמדגיש את העוגן הטקסטואלי הזה הוא רב ירמיה בא אלעזר בעל התיאור המוכר בסנהדרין קט ע"מ א, שלא יבצר מהבונים לעלות לשמים ולהילחם באלוקים. אך מכיוון שאלוקים לא צריך הגנה עצמית, אולי מדובר במדרש לצורכי מסר.

[v] מסכת חולין (פט ע"א). כפי שמסביר הרש"ר, רק גיבור ציד לפני ה' כנמרוד יכל להביא אנשים לידי התמסרות כזאת. זה מתאים לדרש בניית המגדל כתמרור אזהרה בפני חטאים שונים.

[vi] https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=הבריאה#cite_ref-7

[vii] Liran, R., & Barkai, R. (2011). Casting a shadow on Neolithic Jericho. Antiquity, 85, 327.

[viii] http://tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/mgdl_bvl_pjt.htm

 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: